יום חמישי, 23 בדצמבר 2010

מטרנה כמצרך חובה??

אשמח אם תסבירו לי :

עמותה מסויימת שדואגת להפחתה במקרי הפלות בקרב הנשים היהודיות מציגה את חבילת התמיכה שלה:

עגלה, טיטולים, בגדים ו...מטרנה.
סליחה?! מטרנה זה מצרך חובה לאישה היולדת??
הדברים האלה מרתיחים אותי. תביאו לה שובר לחזיית הנקה, תביאו לה שובר ליועצת הנקה, תביאו לה כרית הנקה, אבל לא, אתם דוחפים לה קופסאות מטרנה כי ברור למישהו בארגון הזה שאמהות היום לא מניקות.
נכון שהעמותה הנ"ל היא גוף פרטי ולא נשמעת להוראות משרד הבריאות. זה עדיין מכעיס.

יום שלישי, 21 בדצמבר 2010

אההה...אני המומה

מזמן לא כתבתי על מנשאים, נכון?

לפני כמה דקות ראיתי שחברת לופי הוציאה לאוויר העולם מנשא חדש. א-מ-ל'-ה.
ממש התגלמות חלום של כל אם ישראלית: פשוט ללבישה, ללא קשירות וללא כלום.
בדיוק.
ללא כלום.
לא ניתן לכוון אותו בכלל. אם רזית/השמנת - זהו, הלך עליך, צריך להחליף מידה. אין תמיכה במותן, אין כלום!!!

אבל המחיר יש גם יש, בלי להתבייש: 330 ש"ח!!!!
שתבינו במחיר הזה אפשר לקנות משנא בד ארוג, מנשא צד שווה, מנשא יאמו, מנשא סיני ויצרן איכותי!

יום רביעי, 3 בנובמבר 2010

חלומות עיצוב

בין שלל הכישרונות שאין לי
אני גם לא בעלת ראיה עיצובית. יכולה להתלהב מכל מני תמונות בעיתונים אבל חסרת יכולת לתרגם את זה לביתי שלי.

חדר הילדים שלנו קטן ומבולגן ממש חסר צורה. הייתי רוצה להעמיד שם מיטת קומותיים עם אחת נשלפת לעלווה, ולשים איזו ארונית חמודה לצעצועים ולסדר את ארון הקיר בצורה הגיונית....אבל כשזה מגיע לביצוע אני פשוט נאלמת דום ולא יודעת מאיפה ואיך להתחיל.

יום ראשון, 31 באוקטובר 2010

כמה כואב זה לקפל בגדים קטנים שכבר לא יולבשו אף פעם.

יום חמישי, 28 באוקטובר 2010

איך אבישג הבריקה...אין אין על הילדים שלי!

מעשה היה לפני מס' ימים. נסענו באותו היא בעלי ואנוכי, כאשר אני מתלוננת בקול: אוף, אכלתי רק לפני כמה שעות, למה אני שוב רעבה, מה קורה לי??

הילדה מסתובבת אלי ויורה מבלי למצמץ: קפיצת גדילה!!!!!!!!!!!!


ענקית.

יום שבת, 23 באוקטובר 2010

היום שוב קראתי באיזה מקום "יש לנו תינוק בן 3 שבועות שמאוד אוהב ידיים" וזה נשמע לי מוזררר לגמרי. כאילו מה הוא אמור לאהוב?!

יום רביעי, 20 באוקטובר 2010

היום עלווה הלכה למעון עם דמעות כי אני הייתי בבית.
כאשר באתי לקחת אותה אחה"צ המטפלת סיפרה שהיא בכתה "כל היום" ולא רצתה לאכול וישנה רק שעה וקצת...כ"כ כאב לי! בקשתי ממנה שבפעם הבאה תרים אלינו טלפון, בטח ובטח כאשר היא יודעת שההורים בבית. המטפלת התנצלה ואמרה שממש לא היה לה נעים כי לפי התקנות של המעון מתקשרים הביתה רק אם יש בעיה - הילד לא מרגיש טוב וכו' ועלווה "רק" מתגעגעת.....

קשה לי איתה בבית, קשה לי בלעדיה.